Vayedaber

Shabbath

Daf 35b

תַּנֵּי. 35b אֲבָל מְטַייֵל הוּא בָּהֶן עַד שֶׁהוּא מַגִּיעַ עַד פֶּתַח חֲצֵירוֹ. רִבִּי אָחָא וְרִבִּי זְעִירָא הֲווֹן מְטַייְלִין בְּאִיסְטְרָטִין. אִיפְסִיק סַנְדָּלֵיהּ דְּרִבִּי אָחָא. מִן דְּמַטוּן לְפוּלֵי אָמַר לֵיהּ. זֶהוּ פֶתַח חֲצֵירָךְ. רִבִּי אָחָא כָּרִיךְ סִבְנֵיהּ עֲלֵיהוֹן. רִבִּי אַבָּהוּ כָּרוּךְ אַגִּיד מלבניקי. סָבַר רִבִּי אַבָּהוּ. אַגּוּד מלבניקי מִן הַמּוּכָן הוּא. רִבִּי יוֹנָה טָֽלְקֵיהּ דַּחֲלִיטְרָה וִיקָר אוּף צִיבְחַר הֲוָה סִידְרָה יְקִיר. רִבִּי אֶלְעָזָר מְטַלֵּק לֵיהּ. רִבִּי יִרְמְיָה בָעֵי קוֹמֵי רִבִּי זְעִירָא. מָהוּ לְהַחֲלִיף. אָמַר לֵיהּ. שָׁרֵי. אֲפִילוּ כֵן אָמַר לֵיהּ. פּוּק חֲמִי חַד סִיב וּסְמוֹךְ עֲלוֹי. נְפַק וְאַשְׁכַּח לְרִבִּי בָּא בַּר מָמָל וּשְׁאַל לֵיהּ וּשְׁרָא. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי. מַתְנִיתִין אָֽמְרָה שֶׁהוּא מִין מַלְבּוּשׁ. דְּתַנִּינָן. אוֹ בְשֶׁלִּשְׂמֹאל בַּיָּמִין חֲלִיצָתָהּ כְּשֵׁרָה. הָדָא דְתֵימַר לָאוֹרֶךְ. אֲבָל לָרוֹחָב צָרִיךְ שֶׁיְּהֵא חוֹפֶה אֶת רוֹב הָרֶגֶל.

Traduction

On a enseigné qu’il est pourtant permis de les porter pour se promener, jusqu’à la porte d’entrée de la cour. Tandis que R. Aha et R. Zeira se promenaient dans les ruelles (strata) de leur cour, la sandale de R. Aha vint à se rompre; et lorsqu’ils furent arrivés à la grande porte, R. Zeira l’avertit que l’on se trouvait à la porte de la cour. R. Aha la rattacha alors par une feuille de palmier. R. Abahou la rattachait avec une feuille d’une plante blanchâtre (mauve, malach), parce qu’il supposait que cette herbe est toujours prête comme fourrage. R. Yossa rejetait cette sandale détériorée dans le magasin aux bijoux et pierres précieuses, en disant que, malgré la déchirure, il l’estime encore à un prix élevé (246)On peut alors l'emporter du dehors dans une propriété privée.. R. Eléazar la rejetait simplement, ne se jugeant plus autorisé à la porter. R. Jérémie demanda s’il est permis de les échanger simultanément, afin que la déchirure externe passe au côté intérieur. R. Zeira le permit, en ajoutant qu’il serait bon pourtant de consulter quelque vieillard à ce sujet, afin d’être bien fixé. Il sortit, rencontra R. Aba b. Mamal, lui adressa la même question et reçut la réponse que c’est permis. R. Yossé dit: une Mishna prouve que cet échange des souliers d’un côté à l’autre constitue un revêtement régulier, puisqu’il est dit (247)Ib. 12, 2.: si l’on a mis à droite le soulier de gauche, l’acte du lévirat est cependant valable. Ce n’est vrai, toutefois, que si la pièce se trouve dans la longueur du pied; mais, en largeur, il faut que la sandale couvre la majeure partie du pied.

Pnei Moshe non traduit

תני אבל מטייל וכו'. אם נפסקה לו בר''ה או בכרמלית מטייל הוא בהן משום דלא מינטר ליה שם עד שהוא מגיע לפתח חצירו דאז צריך להניחו שם דכבר מינטר ליה ואסור ליטלו בידו להצניעו כדלקמיה:

הוון מטיילין באיסטרטן. בר''ה ואיפסק סנדליה דר' אחא ולא הרגיש כלום:

מן דמטון לפולי. כשהגיע לשער חצי. א''ל ר''ז לר' אחא ההן פתח חצירך זהו פתח חצר שלך וצריך אתה להניחו כאן. ובתחלה לא רצה להגיד לו שנפסקה סנדלו לפי שמותר לטייל בו עד פתח חצירו:

כרך סבניה עליהון. היה נוהג כשנפסקה בהילוכו כרך סיב של דקל עליו ור' אבהו היה כורך אגוד מלבינקי זהו אגודה של גמי לח דקסבר מן המוכן הוא דהואיל וחזי למאכל בהמה מותר לטלטלו ולכרוך בו:

ה''ג ביבמות. שם ר' יונה שלקיה לחנותיה דחליטרה ויקר אוף ציבחר הזה או הוה סדרה יקר של ר' אלעזר מסלק ליה:

טלקיה. השליכו ת''י בכל מקום על וישלך ויטלק כלומר ר' יונה היה נוהג כשנפסק סנדל בהילוכו היה משליכו לחנות שמוכרין שם מיני חלוטין ורבים מצויים שם וככרמלית חשיבא וה''נ אמרי' לעיל בפ''ק בסוף הלכה א' איזהו כרמלית ר' יסא בשם ר' יוחנן כגון חנותיה דבר יוסטני מפני שרבים היו מצויים שם ודמיא לבקעה בימות החמה דחשיבא כרמלית משום דשכיחי בה רבים והכי נמי כן ולא הוי כשאר חנות שהוא רה''י:

ויקר אוף ציבחר הזה או הוה. כלומר דאשמעינן כאן חשיבות דהני אמוראי ר' יונה ור' אלעזר דאף על גב דמדינא מותר לטייל בו עד שהוא מגיע לפתח חצירו או על ידי כריכת גמי לח כדלעיל מכל מקום הן החמירו על עצמן ור' יונה היה נוהג כשנפסק סנדלו היה משליכו מעליו לכרמלית אם היה כנגדו או שהיה מטייל בו עד שהגיע לכרמלית דאף דאכתי לא מינטר ליה שפיר הואיל דשכיחי בה רבים לא רצה לטייל בו עד פתח חצירו מכיון דמינטר ליה במקצת וקאמר הש''ס עלה ויקר אוף ציבחר הוה כלימר דחשיבות הוא המנהג הזה ואף שהוא חשיבות מועט נגד חשיבות של ר' אלעזר דלקמיה מ''מ חומרא יתירא נהג ויקר הוא:

סדרה יקר של ר' אלעזר מסלק לה. אבל סדר ומנהג חשיבות של ר' אלעזר היה עוד ביותר שהיה מסלק ממנו לגמרי במקום שנפסק ולא רצה לטייל בו כלל וכלל משום חומרא ואזהרה יתירה ביותר. כך פירשתי ביבמות שם אבל הפירוש האמתי והנכון כך הוא ר' יונה טלקיה לחנותיה דחליטרה ויקר. השליכו להסנדל מעל רגלו כשנקרע לתוך החנות של מוכרי חלוטין וגדול היה והיה לו מקום להניחו שם. ואוף ציבחר הוה סדרה יקר של ר' אלעזר מסלק ליה כלומר ואף שהיה דרך מועט לילך בו עד שהיה יכול להגיע לבית המדרש הגדול של ר''א החמיר על עצמו שלא לילך בו כלל ומסלק ליה ממנו מיד באותה חנות. סדרה הוא בית המדרש כמו שתמצא בפ''ק דביצה בהלכה ז' וכן בהרבה מקומות:

מהו להחליף. אם נפסקה אזנו החיצונה אם מותר לו להחליף של שמאל בימין ולצאת בו בשבת ואליבא דר' יהודה קא מבעיא ליה דקאמר אם נפסקה חיצונה טהורה דלא מיחשבא מנא ואם מחליף ליה מי נימא דאכתי הוא חזי ליה:

אפילו כן א''ל. אע''פ שהתרתי לך עם כל זה צא וראה אם יש עוד זקן וחכם אחד שיורה כן ותוכל לסמוך עליו הלכה למעשה ונפק וכו' והתיר לו ג''כ כר''ז:

מתניתין אמרה שהוא מין מלבוש. ממתני' דפ' מצות חליצה שמעינן דמותר דחזי להפוכי ומין מלבוש הוא דקתני התם חלצה בשל שמאל בימין חליצתה כשירה דהואיל אכתי סנדל הוא משום דחזי להפוכי וה''נ לענין שבת כן:

דא דתימר לרוחב אבל לאורך צריך שיהא חופה את רוב הרגל. כצ''ל וכך היא הגי' ביבמות שם וכאן נשתבשה בספרים וכן ראיתי פירושים משונים ומוטעים באורך וברוחב והבל יפצה פיהם לא מהם ולא מהמהם ולא נח בהם. ואדלעיל קאי הא דאמרינן או שפירש רוב מכפיו טמא דוקא כשפירש הרוב ברוחב הסנדל דעדיין מתיישב הוא על הרגל אבל אם פירש לאורך הסנדל לא סגי ברוב מכפיו אלא צריך שיהא בצד השלם שלא נפרש שיעור כדי שיהא חופה את רוב הרגל:

וְלֹא בַיָחִיד. אָמַר רִבִּי אַבָּא. מִפְּנֵי הַחֲשָׁד. שֶׁלֹּא יֹאמְרוּ. אִישׁ פְּלוֹנִי נִפְסַק סַנְדָּלוֹ וּתְלָאוֹ בֵית שִׁיחְיוֹ.

Traduction

Ni avec une seule sandale'' est-il dit. C’est, dit R. Aba, pour éviter le soupçon de supposer que quelqu’un ayant une sandale déchirée la porte derrière lui, la cachant sous ses effets. ''Lorsqu’il n’a pas de plaie au pied'', est-il dit ensuite.

Pnei Moshe non traduit

פיסקא דמתני'. ולא ביחיד. ומפרש ר' אבא טעמא מפני החשד וכו' ותלאו להטמינו בבית השחי שלו:

בִּזְמַן שֶׁאֵין בְּרַגְלוֹ מַכָּה. הָא אִם יֵשׁ בְּרַגְלוֹ מַכָּה הוּא נוֹתֵן. עַל אֵי זֶה מֵהֶן הוּא נוֹתֵן. שְׁמוּאֵל אָמַר. עָל אוֹתָהּ שֶׁאֵין בָּהּ מַכָּה הוּא נוֹתֵן. אִם אוֹמֵר אַתְּ. עָל אוֹתָהּ שֶׁיֵּשׁ בָּהּ מַכָּה הוּא נוֹתֵן. מָאן צְייָר לֵיהּ דְּלָא יִתֵּן עַל חוֹרְתֵיהּ. רִבִּי יוֹחָנָן אָמַר. עָל אוֹתָהּ שֶׁיֵּשׁ בָּהּ מַכָּה הוּא נוֹתֵן. שִׁמְעוֹן בַּר בָּא הֲוָה מְשַׁמֵּשׁ קוֹמֵי רִבִּי יוֹחָנָן וַהֲוָה מוֹשִׁיט לֵיהּ סַנְדָּלֵיהּ כְּהָדָא דְּתַנֵּי בְדֶרֶךְ הָאָרֶץ. כְּשֶׁהוּא נוֹעֵל נוֹעֵל שֶׁלְּיָמִין וְאַחַר כָּךְ נוֹעֵל שֶׁלִּשְׂמֹאל. וּכְשֶׁהוּא חוֹלֵץ חוֹלֵץ שֶׁלִּשְׂמֹאל וְאַחַר כָּךְ חוֹלֵץ שֶׁלְּיָמִין. אָמַר לֵיהּ רִבִּי יוֹחָנָן. בַּבְלַייָא. לֹא תַעָבִד כֵּן. שֶׁהָרִאשׁוֹנִים לֹא הָיוּ עוֹשִׂין כֵּן. אֶלָּא כְּשֶׁהוּא נוֹעֵל נוֹעֵל שֶׁלִּשְׂמֹאל וְאַחַר כָּךְ נוֹעֵל שֶׁלְּיָמִין. שֶׁלֹּא תְהֵא מִרָאֵית שֶׁלְּיָמִין פְּגוּמָה. הָדָא אָֽמְרָה. עָל אוֹתָהּ שֶׁיֵּשׁ בָּהּ מַכָּה הוּא נוֹתֵן. אֲמַר לֵיהּ. אִין בַּבְלַייָא דְקַמְתֵּיהּ עֲלֵיהּ.

Traduction

Mais s’il a une plaie (248)Ci-dessus, 1, 2., à quel pied met-on la sandale? Selon Samuel, au pied qui est sain; car si l’on couvrait celui qui a une plaie, on ne la verrait plus, et l’on ne saurait pas pourquoi l’autre pied est découvert. Selon R. Yohanan, on couvre celui qui a la plaie, la vue de la souffrance justifiant assez celui qui est découvert. Simon b. Aba, servant R. Yohanan, lui passait les sandales en se conformant aux règles du traité des usages, où il est dit: en se chaussant, on commence par la droite et l’on passe ensuite à la gauche; en se déchaussant, -C’est l’inverse. O babylonien, lui dit R. Yohanan, n’agis pas ainsi; suis la coutume des anciens qui commençaient par chausser le pied gauche, afin que l’on ne laisse pas supposer le pied droit atteint d’un mal, en le cachant si vite. Ceci prouve, dit R. Simon b. Aba, que lorsqu’au samedi on a un pied blessé et qu’il s’agit de mettre une seule sandale, on chausse le pied blessé. -En effet, babylonien, lui dit R. Yohanan, tu as dit vrai.

Pnei Moshe non traduit

על איזה מהם הוא נותן את הסנדל שמואל אמר וכו'. שאם אומר את על אותה שיש בה מכה הוא נותן א''כ אכתי איכא חשדא דמאן מצער ליה שלא יתן הסנדל השני על רגלו השנייה הלא אין בה מכה ויאמרו שהוא מטמינו ונושאו אבל אם נותן הוא על אותו שאין בה מכה שפיר דלא אתו למיחשדי' דהא דאין נותן סנדל השני על רגלו השנייה מפני שיש בה מכה והיא מצערתו:

על אותה שיש בה מכה הוא נותן. ולא אתו למיחשדיה משום שיתלו ויאמרו זה שאין נותן כלום ברגלו השני מפני שאינו חושש בסנדל שאינו אלא משום יתידות הדרכים והוא אינו מקפיד בכך ועל אותה שיש בה מכה מוכרח הוא ליתן מפני המכה:

והוה מושיט ליה סנדליה. לנעול כהדא דתני במסכת דרך ארץ פ''י כשהוא נועל וכו' ונתן לו של ימין תחלה ואמר ליה ר' יוחנן בבלייא לא תעביד כן שהראשונים לא היו עושין כך אלא נועל של שמאל תחלה כדי שלא תהא נראית רגל של ימין פגומה ותשאר יחף עד שינעול אותה אח''כ:

הדא אמרה וכו'. דברי ר' שמעון בר בא הן שאמר א''כ ש''מ דבדינא דמתני' שעל אותה שיש בה מכה הוא נותן ולפיכך מקפיד רבי שלא לנעול את של ימין שנתתי לו דא''כ עשית כמי שיש בו מכה ואמר ליה ר' יוחנן אין בבלייא דקמת עלה דמילתא שפיר:

Shabbath

Daf 36a

משנה: לֹא תֵצֵא אִשָּׁה בְּמַחַט נְקוּבָה וְלֹא בְטַבַּעַת שֶׁיֶּשׁ עָלֶיהָ חוֹתָם וְלֹא בַכּוּכְלְייָר וְלֹא בַכּוֹבֶלֶת וְלֹא בִצְלוֹחִית שֶׁל פִּיַילְטוֹן וְאִם יָצָאת חַיֶיֵבֶת חַטָּאת דִּבְרֵי רִבִּי מֵאִיר. וַחֲכָמִים פּוֹטְרִין בַכּוֹבֶלֶת וּבִצְלוֹחִית שֶׁל פִּילְייָטוֹן:

Traduction

Une femme ne doit pas sortir avec une aiguille perforée, ni avec un anneau muni d’un cachet, ni avec une chaîne de cou (collare), ni avec un bonnet tordu, coclia'' (251)En forme de colimaçon., ni avec un flacon d’odeur (252)Ci-après, 8, 2.. En cas de sortie, elle est passible d’un sacrifice de péché. Tel est l’avis de R. Meir. Selon les autres sages, le sacrifice n’est pas dû, si elle est sortie avec le bonnet tordu, ou le flacon d’odeur (foliatum).

Pnei Moshe non traduit

מתני' לא תצא אשה במחט הנקובה. דאין דרך האשה בכך וכן בטבעת שיש עליה חותם ולאו תכשיטין הן לה דאלו במחט שאינה נקובה ובטבעת שאין עליה חותם תנן לעיל בריש פרקין דלכתחלה הוא לא תצא ואם יצאת אינה חייבת חטאת משום דהני כשאר תכשיטין ומשום גזירה דילמא משלפא ומחויא לחברתה אבל הני דמתני' דהכא כמשאוי חשיבי והלכך אם יצאת חייבת חטאת ואמרינן בגמרא התם וחילופיהן באיש שהאיש שיצא במחט שאינה נקובה ובטבעת שאין עליה חותם חייב חטאת ובמחט הנקובה ובטבעת שיש עליה חותם לא יצא לכתחלה ואם יצא פטור ובין שהוא אומן ובין שאר כל אדם שוין בכך:

ולא בכובליאר. התם בגמרא מפרש מכבנתא והוא בת נפש שקושרת בו מפתחי החלוק וי''מ כמין טבעת עגולה שמסבבת בו ראשה:

ולא בכובלת. הוא כמין קשר שמנחת בו בושם להעביר ריח רע:

ולא בצלוחית של פלייטון. של שמן הטוב כדי להריח:

וחכמים פוטרין בכובלת ובצלוחית של פלייטון. דאין אלו אלא משום שמא תטלם להראות לחבירתה ובכל כה''ג לכתחלה לא תצא ואם יצאת פטורה:

יוֹצְאִין בִּתְפִילִּין עֶרֶב שַׁבָּת עִם חֲשֵׁיכָה. וְאֵין יוֹצְאִין בְּסַנְדָּל מְסוּמָּר עֶרֶב שַׁבָּת עִם חֲשֵׁיכָה. מַה בֵין זֶה לָזֶה. זֶה 36a דַּרְכּוֹ לַחֲלוֹץ. וְזֶה אֵין דַּרְכּוֹ לַחֲלוֹץ.

Traduction

– Le vendredi soir, vers la nuit, on peut encore sortir ayant les phylactères en tête, mais non avec la sandale chargée de clous. A quoi tient cette différence? C’est que l’on a l’habitude de retirer les phylactères à la nuit (on n’oubliera pas); mais ce n’est pas l’usage pour les sandales.

Pnei Moshe non traduit

יוצאין בתפילין ערב שבת עם חשיכה. ולא חיישינן שמא יהא שוכחן ויצא כך בשבת. אבל אין יוצאין וכו' ומפרש מה בין זה לזה מפני שהתפילין דרכו לחלצן בשחשיכה ולא יבא לשוכחן אבל סנדל המסומר אין דרכו לחלוץ מיד משחשיכה ושמא ישכח ויצא כך משחשיכה:

אֵי זֶהוּ קַמֵּיעַ מוּמְחֶה. כָּל שֶׁרִיפֶּה בוֹ וְשָׁנָה וְשִׁילֵּשׁ. רִבִּי אַבָּהוּ בְשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן. נֶאֱמָן הָרוֹפֵא לוֹמַר. קַמֵּיעַ זֶה מוּמְחֶה רִיפִּיתִי בוֹ וְשָׁנִיתִי וְשִׁילַּשְׁתִּי. רִבִּי שְׁמוּאֵל בְשֵׁם רִבִּי זְעִירָא. רִיפֵּא לְאָדָם אֶחָד נֶאֱמָן לְאָדָם אֶחָד. לִשְׁנַיִם נֶאֱמָן לִשְׁנַיִם. לִשְׁלֹשָׁה נֶאֱמָן לְכָל אָדָם.

Traduction

vide

Pnei Moshe non traduit

איזהו קמיע מומחה. תוספתא הוא בפ''ה:

ריפא. בו לאדם אחד ג' פעמי' נאמן הוא לומר כך לאחד ואם לשנים נאמן הוא לשנים אבל אם ריפא לשלשה בני אדם נאמן הוא לכל אדם דמומחה לכל הוא:

יוֹצְאִין בְּקַמֵּיעַ מוּמְחֶה בֵּין בִּכְתָב בֵּין בָּעֲשָׂבִים. וּבִלְבַד שֶׁלֹּא יִתְנֶנּוּ לֹא בְשֵׁיר וְלֹא בְטַבַּעַת. בָּעוּן קוֹמֵי רִבִּי יוּנָתָן. מָהוּ מִיתְנִיתֵיהּ בְּהָהֵן סִילוֹנָה. אָמַר לֵיהּ. וּבִלְבַד שֶׁלֹּא יִתְנֶנּוּ לֹא בְשֵׁיר וְלֹא בְטַבַּעַת. בָּעוּן קוֹמֵי רִבִּי יוּנָתָן. מָהוּ מַפִּיק בְּהַהוּא מוֹמְיַיקָה. אָמַר לוֹן. מִשֵׁם תַּכְשִׁיט. אִי מִשֵׁם תַּכְשִׁיט הֲוָא לוֹ וְדָנִיֵּאל לוֹסַר. וְהַֽמְנִיכָ֤א דִי דַֽהֲבָא֙ עַל צַוְּארֵיהּ. אִי מִשׁוּם מַשּׂאוּי בַשַּׁבָּת. נֵימָא. כָּל הַמְחוּבָּר לִכְסוּת הֲרֵי הוּא כִכְסוּת.

Traduction

– On appelle un homme compétent en amulettes celui qui a réussi à guérir ainsi 2 ou 3 fois. R. Abahou dit au nom de R. Yohanan: on ajoute foi au médecin lorsqu’il déclare que son amulette a réussi et qu’avec elle il a guéri 2 ou 3 fois. R. Samuel au nom de R. Zeira dit: celui qu’elle a guéri est seul digne de fois pour le porter, non d’autres; si elle a servi à 2 personnes, ces deux peuvent la porter; si enfin elle en a guéri 3, chacune sera digne de foi pour la porter. On peut sortir en portant l’amulette d’un homme compétent, soit qu’elle consiste en un écrit, soit en plantes, à condition de ne la porter ni au bracelet, ni à l’anneau. On demanda devant R. Yohanan s’il est permis de la porter enfermée dans un petit tube swlhn? Oui, répondit-il, puisqu’on défend seulement d’y adapter le bracelet, ou l’anneau. On demanda à R. Yohanan s’il est permis de sortir en ayant un ruban to maniacon au cou? -Non, fut-il répondu, parce que l’on ne porte pas d’objets de luxe depuis la captivité. Mais si c’est à titre général d’interdit, pourquoi n’était-ce pas défendu à Daniel, dont il est dit (Dn 5, 7): Il avait un collier d’or au cou? Et ce ne devrait pas être interdit à titre de charge défendue le samedi, puisqu’il a été dit plus haut (§ 1) que tout ce qui est attaché au vêtement en fait partie intégrante non interdite? (Question non résolue).

Pnei Moshe non traduit

לא בשיר ולא בטבעת. שאין דרך לשאת קמיע בכך:

מהו מיתניתיה בההן סילונה. הוא כמין שק בבגדו ומלפניו וכפוף הוא כמין סילון כדרך שעושין להטמין הכתבים בתוכו ומהו ליתן הקמיע בתוכו וא''ל תנינן ובלבד וכו' ומשמע הא בשאר מקומות מותר לצאת כשנתון בו:

מומייקה. הוא כמין ענק על הבגד סביב הצואר ואמר להן משום תכשיט הוא ואסרו לצאת אף לאיש כדאמרי' בסף הלכה דלעיל:

אי משום תכשיט הוא לו. כלומר שחזרו ואמרו לר' יונתן ואי משום תכשיט הוא קאמרת דלא יצא בו א''כ ודניאל לאסור דהא כתיב והלבישו לדניאל ארגונא והמניכא די דהבא על צואריה ובודאי לא היה מסירו ממנו מפני כבוד המלכות והיה לו איסור לצאת בו בשבת. ואי משום משאוי בשבת נמי לא חיישינן דדרך מלבוש הוא ותנינן כל המחובר לכסות הרי הוא ככסות ומותר לצאת בו כדאמרינן בריש פרקין:

רִבִּי יוֹסֵי בֵּירִבִּי בּוּן בְּשֵׁם רִבִּי יוֹסֵי. מַכָּה שֶׁנִּתְרַפְּאָת נוֹתְנִין עָלֶיהָ רְטִייָה. שֶׁאֵינָהּ אֶלָּא כְּמַשְׁמֵרָה. רִבִּי אָבוּן בְּשֵׁם רַבָּנִין דְּתַמָּן. נוֹתְנִין עַל גַּבֵּי מַכָּה בַשַּׁבָּת. שֶׁאֵינָהּ אֶלָּא כְּמַשְׁמֵרָה. אָמַר רִבִּי תַנְחוּמָא. חוּץ מֵעָלֵי גְפָנִים שֶׁהֵן לִרְפוּאָה.

Traduction

R. Yossé b. R. Aboun dit au nom de R. Yossé: sur une plaie qui se cicatrise, on peut mettre un emplâtre, celui-ci ayant seulement pour but que le mal n’empire pas. R. Aboun au nom des rabbins de Babylone exprime le même avis. Cependant, dit R. Tanhouma, on en excepte les feuilles de vigne, qui servent à guérir.

Pnei Moshe non traduit

שאינו אלא כמשמרה שלא תחזור לפתוח ואינו אסור בכה''ג משום רפואה בשבת. וכן קאמר ר' אבון בשם רבנן דבבל:

חוץ מעלי גפנים. שאין ליתן עליהם שניכרין הן שדעתו לרפואה לפי שהן מסירין את הרושם של המכה:

אָמַר רִבִּי חוּנָה. הָדָא פוּאָה עִקָּר טַב סַגִּין טַב הוּא. כַּד דְּאִית לֵיהּ חֲמִשָּׁה קִטְרִין. שִׁבְעָה קִטְרִין. תִּשְׁעָה קִטְרִין טָבָא סַגִּין. וּבִלְחוּד דְּלָא יִתֵּן מַיי.

Traduction

R. Houna dit: la racine nommée Foa est une plante médicale, au suc avantageux, s’il y a 5, 7 ou 9 boutons à la tige, à condition qu’il n’en sorte pas de sève.

Pnei Moshe non traduit

הדא פיאה. עשב ששמו כך ויש בו סגולה לישא אותו עיקר טוב הוא מאוד אם בו ה' קשרים כדרך קשרי עשב או ז' או ט' ובלבד שלא יתן מים ע''ג בשבת שניכר שמתכוין ללחלחו:

אֵין קוֹרִין פָּסוּק עַל גַּבֵּי מַכָּה בַשַּׁבָּת. וְהָדֵין דְּקָרֵי עַל יַבְרוּחָה אָסוּר. בּוֹא וּקְרִי אֶת הַפָּסוּק הַזֶּה עַל בְּנִי שֶׁהוּא מִתְבְּעִת. תֵּן עָלָיו סֵפֶר תֵּן עָלָיו תְּפִילִּין בִּשְׁבִיל שֶׁיִּשָׁן. אָסוּר. וְהָא תַנֵּי. אוֹמְרִים הָיוּ שִׁיר פְּגוּעִין בִּירוּשָׁלִַם. אָמַר רִבִּי יוּדָן. כָּאן מִשֶּׁנִּפְגָּע כָּאן עַד שֶׁלֹּא נִפְגָּע. וְאֵי זֶהוּ שִׁיר פְּגוּעִין. יי מָה רַבּ֣וּ צָרָ֑י וְכָל הַמִּזְמוֹר. יוֹשֵׁב בְּסֵ֣תֶר עֶלְי֑וֹן עַד כִּֽי אַתָּ֣ה יְי מַחְסִ֑י עֶ֝לְי֗וֹן שַׂ֣מְתָּ מְעוֹנֶֽךָ׃

Traduction

On ne doit pas le samedi conjurer un mal par la lecture d’un verset, ni faire la récitation qu’il est d’usage de lire en cas de cueillette de la mandragore (249)Pour conjurer le danger que l'on supposait exister en ce cas. Voir Lagarde, Gesam. Abhandlungen, p. 67.; de même, on ne doit pas faire venir quelqu’un pour réciter la lecture d’usage contre les cauchemars des enfants, ni mettre auprès de lui, soit un rouleau de la loi, soit des phylactères, pour qu’il dorme. -Mais n’a-t-on pas enseigné qu’à Jérusalem même on récitait la prière contre les accidents? -La défense, dit R. Judan, s’applique au cas où l’accident est déjà survenu (et dont le souvenir inquiète le sommeil); mais avant qu’il arrive, il est permis de réciter cette invocation, où l’on demande la protection divine (250)''Ci-après, (Eruvin 10, 10); B. Chevouot 15b.''. En quoi consiste cette prière? Dans le (Ps 3): Eternel, que mes ennemis sont nombreux, etc., contre lesquels on sollicite la protection divine, et le (Ps 160): Celui qui est placé sous la protection du très haut, etc., jusqu’au verset 9: Car toi Eternel, tu es mon refuge, tu as placé ta demeure dans les hauteurs.

Pnei Moshe non traduit

יברוחה. כמין רוח רעה וקורא להבריחו מעליו אסור. א''נ על מכה ששמה כך שלפעמים מתגדלת בפה ר''ל כמין זה וקוראין אותה יברוחה על שם דודאים דמתורגם יברוחי:

בוא וקרי. אם אומר לאחד בוא וקרא על בני פסוק הזה מפני שהוא מתבעת או שאומר תן עליו ספר וכו' אסור וזה אפילו בחול אסור שאין מתרפאין בד''ת:

והא תני. שהיו נוהגין לומר שיר של פגעים בירושלים:

כאן משנפגע. אסור ועד שלא נפגע להגן עליו מותר:

Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source